אז אנונימוס (עדיין?) לא הצליחו להפיל את רשת האינטרנט, מה שאומר שבינתיים יש לנו זמן לפרסם גליון Digital Whisper נוסף. מלבד זה שהאינטרנט המשיך לזרום החודש, עברו עלינו לא מעט אירועים לאחרונה, האירוע החשוב לציון (לפחות לדעתי) הוא יום העצמאות. שלא כמו בחצי מהעיתונים בארץ, אני לא מתכוון לכתוב עכשיו דברים בסיגנון “64 עובדות על הישראלים” / “64 דרכים לדעת שאתה ישראלי אמיתי” וכו’, אבל כן הייתי להגיד דבר קטן בהקשר הזה בדברי הפתיחה של הגליון:
באחד הערבים החודש אכלתי עם ניר ארוחת ערב והוא שאל אותי אם אכפת לי מהמדינה שלנו, בלי לחשוב עניתי לו בחיוב, והוספתי: “נו, בדיוק הייתי בחודש מילואים לפני לא יותר מדי זמן, אתה שואל את הבן אדם הלא נכון…”, אחרי המשפט הזה נאמרו עוד מספר בודד של משפטים באותו הקשר ועברנו לדבר על נושאים אחרים. כמה ימים לאחר מכן חשבתי שוב על השאלה הזאת, וממנה התחלתי לחשוב על העניין של חגיגת יום העצמאות ומה הסיבה מאחורי הרעיון של חגיגת עצמאות בתור מדינה שלמה.
ברור לי שאני לא מחדש הרבה, או בכלל, אבל לדעתי שווה לכל אחד לעצור ולחשוב על זה, שכל כך הרבה שנים, כל כך הרבה יהודים נלחמו בכל כך הרבה אויבים שונים על מנת שמדינת ישראל תקום. וגם אחרי שהמדינה קמה, ברצף ההיסטורי שלנו קשה למנות שנים בהן ידענו שקט. מטורף לקרוא את מגילת העצמאות, לעבור על המשפטים המרכיבים אותה, לחשוב על רצף האירועים שהתרחשו מאז ועד היום, ולקום בבוקר לעבודה מבלי לעצור ולחשוב על העובדה שאנחנו עדיין כאן, קמים בבוקר והולכים לעבודה. זה לא ברור מאליו.
אז כן, נכון, יש בתוכנו המון חילוקי דעות, חילוקי דעות בין ימניים לשמאלנים, בין חרדים לחילוניים, בין כל כך הרבה אנשים לכל כך הרבה אנשים אחרים ובלי סוף, אבל, ואולי זה ישמע קצת נדוש, זה שיש לנו את היכולת הזאת של להתווכח אחד עם השני, להביע את הדעה שלנו בציבור מבלי לפחד שלמחרת נקום ונגלה את החנויות שלנו שרופות או שהילדים שלנו חזרו חבולים מבית הספר, זה דבר שאף יהודי לא חלם עליו לפני פחות ממאה שנה.
אז שבוע אחרי, נאחל לכולכם חג עצמאות שמח!
תודה רבה לכל מי שכתב לנו מאמרים לגליון: תודה רבה לניר גלאון, תודה רבה לעו”ד יהונתן קלינגר, תודה רבה ללירן בנודיס, תודה רבה לאלעד גבאי, תודה רבה לעידן פסט ותודה רבה לאלכס ליפמן!
בנוסף, תודה רבה לשילה ספרה מלר על העזרה בעריכת המאמרים.
החודש, הגליון כולל את המאמרים הבאים:
מנגנוני אבטחה באנדרואיד - (נכתב ע”י ניר גלאון)
“יש המון וירוסים באנדרואיד” אמר לי חבר לפני כמה ימים, וזה גרם לי לחשוב כי רוב הציבור (הלא מבין) נוהג לחשוב על מערכות פתוחות כמערכות קלות לחדירה וכיוצא בזה כך גם חושבים על אנדרואיד. המאמר הבא יעסוק בשאלה “האם אנדרואיד היא פלטפורמה מאובטחת או פרוצה”, וכדי לענות על השאלה נתקוף את הנושא מכמה זוויות, כגון מודל האבטחה של המערכת, נושא המפתחים וההרשאות, ממה המשתמשים צריכים לדאוג ועוד היבטים נוספים הקשורים לאבטחת מידע במכשיר זה.
מידע דליף - (נכתב עו”ד יהונתן קלינגר)
היום-יום שלנו סובב מאגרים שאוספים עלינו מידע אישי. יצאנו ורכשנו בבית הקפה מתחת לבית קפה ומאפה ושילמנו בכרטיס אשראי? הפעולה נרשמה במאגר כלשהוא. לא השתמשנו בכרטיס אשראי, אבל העברנו את כרטיס המועדון? גם כן; גם אם איננו חברי מועדון, אך הודענו ברשת החברתית האהובה עלינו שרכשנו שם, הפעולה נרשמה. השתמשנו ב-GPS שמדווח על פקקים? כנ”ל. ביצענו שיחה לבוס? תחשבו שוב… במאמר זה מציג עו”ד יהונתן קלינגר את סוגי הדליפות שמאיימות על מאגרים אלו.
עיצוב תעבורה - (נכתב ע”י לירן בנודיס ואלעד גבאי)
לאחרונה מתעורר ויכוח סוער לגבי האם הרשת צריכה להיות ניטראלית, או האם ועד איזו רמה מותר לספקיות האינטרנט, שהן מפעילות ובעלות קווי התקשורת, להתערב ולתעדף סוג תעבורה אחד על פני האחר. כמות גדולה של ספקיות אינטרנט רוצות להקטין את התעבורה הנצרכת על ידי אפליקציות שצורכות תעבורה רבה (שיתוף קבצים לדוגמא) בכדי לאפשר מתן תעבורה לאפליקציות שצורכות תעבורה מעטה יחסית (גלישה וכו’). ספקיות האינטרנט יכולות ואולי גם משתמשות בעיצוב תעבורה בכדי להאט שירותים המתחרים בשירותים שהספקית עצמה מפעילה (שיחות VoIP, שירותי ענן למיניהם…). במאמר זה נדון ב-“עיצוב תעבורה” אשר מבצעות ספקיות אינטרנט בארץ ובעולם.
פיתוח מערכות הפעלה חלק ב’ - (נכתב ע”י עידן פסט)
מאמר זה הינו חלק שני בסדרת המאמרים בנושא פיתוח מערכות הפעלה, בפרק זה מסביר עידן על המעבר ל-Protected Mode, מצב בו הגישה זיכרון ולחומרה מבוקרת ומוגנת, ונממש אותו. נלמד לכתוב למסך בעזרת כתיבה לזיכרון, בניגוד לשימוש בפסיקות BIOS, ונכתוב את תחילת הגרעין (Kernel) שלנו בשפת C. גם בפרק זה מערכת ההפעלה עדיין תרוץ Live מדיסק, ולא תהיה כתיבה לדיסק הקשיח.
Data leakage Prevention - (נכתב ע”י אלכס ליפמן)
בעידן שבו המידע נדרש לנוע באופן דינאמי בתוך הארגון ומחוץ לארגון, חברות צריכות להתמודד עם תופעת דלף מידע גם באמצעים אקטיביים. ארגונים נדרשים לשמור על סודיות המידע, בין היתר, כדי לשמור על נכסיהם הרוחניים, תדמיתם ולעמוד בהוראות החוק והרגולציה. לאור ריבוי האיומים, יותר ויותר ארגונים מטמיעים מערכות ייעודיות בתחום ניתוח תוכן לצורך מניעת דלף מידע. ביקוש זה הביא בעשור האחרון לבשלות טכנולוגית ולריבוי של מוצרים בתחום ניתוח התוכן, אשר רובם אף נרכשו על ידי ענקי ה-IT ואבטחת המידע הגדולים ם ושולבו בסל מוצריהם. במאמר זה מציג אלכס את עולם מניעת דלף המידע מהארגונים וכיצד מבצעים זאת נכון.
פרטיות תעסוקתית - (נכתב ע”י עו”ד יהונתן קלינגר)
במאמר זה, מנסה יהונתן לענות על השאלה מהו היקף הזכות לפרטיות במקום העבודה וכמה מותר למעסיק לחטט במחשבו של העובד או בחומרים שנמצאים בחזקתו. מאמר זה מהווה הרחבה ועדכון של ההרצאה שהעביר יהונתן באוגוסט 2010 שמאז ועד היום חלו לא מעט התפתחויות בנושא, אשר העיקרית בהן היא פסק הדין איסקוב (עע 90/08) אשר הפך להלכה חלוטה וקבועה שמקבעת את הפרטיות במקום העבודה.
קריאה מהנה!
ניר אדר ואפיק קסטיאל.